בית קסוס

המקום של מיכאל הוא מיקי, הוא נס מיפגש של אדמה אהבה ואדם. בגליל בואך מצוקי גיתה אשר מעל ואדי מג'נון. בחלקת אלוהים בדרך חצב מאגר מים חצב בסלע . מפגש ראשון עם המקום מצאתי עם חברים שבאו עזור לכסות את במאגר לשמור את המים הם סוד החיים.

נר רביעי הדלקנו אצל  תמי מסורת שנים של "נר ראשון של חנוכה" , אבל האורות שלנו רחוקים ההילה מעבר לים בדנבר קולורדו, וליאור בנס ציונה שם  נדליק מחר איתם נר החמישי.

פרשת וירא מפגיש אותנו דב אלבוים עם השיר והמשורר והשאלה מהדהדת מהי הירושה שזה הסיפור נטע בתוכנו  

בחג הסוכות בנינו סוכה בגורן ונסענו לסיני  .סוכה  קטנה וחמודה, ברכנו ומי חסרה לנו בסוכה? בלאבש הבת האחות והדודה הילה. לכן בקשתי מליאור לפתוח לך חדר שם להציב ברכות וגעגועים וסיפורים  מכולנו במיוחד להילה לפעמים גם לעמית. חזרנו מסיני והדבר הראשון שאני כותב . בביקור הבא אנחנו נסע לסיני כולנו.!!!.מהורים מתגעגעים.

מזה שבע שנים מצאתי עצמי שוקע לסיפור נהריה. עבודת המ.א. בנושא בדרך אחרת מבית הספר למוזיאון הוליכו אותי למוזיאון. היכל המוזות לדידי הוא היכל הסיפורים. במיוחד כאשר מדובר בסיפור של מקום ואנשים.כל שנה בצורך למיפגש מחודש קבוע ומשתנהעם סיפורים ומספרים.

בדרך לראש הנקרה בקרתי באכזיב את  אלי אביבי חולה זקן ועייף  וחדר מאיר סגור.  לא מסגיר אהבות כותבים וזמנים אחרים. בדרך שעל הים מימין פרחו חצבים כנרות נשמה, ובצד האחר חבצלות הדליקו חוף ים.

כאשר ירדתי לגני ראיתי זוג חצבים, לברך על הזמן והמקום. כך כאשר ירדתי לפסוקים בפרשת השבוע בעזרתו של דב אלבוים, ודבר בזכות ובחובה של לעשות בחירה בחיים משמעותיים, יחד עם ישראל סגל דברו במשמעות זו הבחירה . כאשר הכל נקבע מראש והרשות נתונה , ברגעי בחירה ומשמעותם  בקיומינו הפרטי או הציבורי, בזמן המתואר חילופי שילטון וכניסה לארץ .

"תהודות זהות " תהודות זהות  מצאתי בעיתון הארץ של שבת אותו אני  קונה כדי לגעת בתרבות ובספרות ובפרשת השבוע , לא תמיד אני מבין את היגיון הבחירה  הבוחר ומי בעצם זה הבוחר?

'

יצאתי לדרך עם מילים של המשורר פרננדו פסואה, לגעת באור של שי גנות"לנסוע ?