בית קסוס

'אשרי שזכינו לביקורו של  המשורר יונדב קפלון  "מעיר גדולה של חכמים וסופרים עיר הנביאים" הגיע אלינו למרכז-אמנויות ע"ש ברר מעלות , וזימן לנו מפגש נדיר ומעורר עם "בכי משונה"קריאה אליגורית ויסודות קבליים בשיר-סיפור של זלדה,תחילתו של המיפגש בקולו ובשירה, המשכו חברתוא ולימוד של זלדה שפרשה לפנינו עולם שלם: הר בצה וים-  נגן וכינור, "בכי משונה, עד מתי יתאבל זה? אמר השכן. את חיינו משחית בכי משונה. רק כאשר נגעה השמש , כנפשו בזיו אין כמוהו"  שכן דואג נפגע והולך נגן עצוב נרדם כאבן. נכנסה צפרדע לשם שניגון היא יודעת וגם תוים" בעולם של "ינקת החיצונים" ובזמנים של שיבור הכלים, הימצא תיקון?   "חקות שמים וארץ כסה הר. של צוחות.היעיר ההר את אותו נגן שנירדם, שהפקיר כנורו לשרצים שבמים לזדים ולרוחות.".. ואני התעוררתי מהחלום לומר תפילה ולכתוב מודה אני שזכיתי לראות להירדם ולחלום..........