בית קסוס

בדרך לראש הנקרה בקרתי באכזיב את  אלי אביבי חולה זקן ועייף  וחדר מאיר סגור.  לא מסגיר אהבות כותבים וזמנים אחרים. בדרך שעל הים מימין פרחו חצבים כנרות נשמה, ובצד האחר חבצלות הדליקו חוף ים. בחוף בצת ישבתי מול שקיעה, אדוות זוהרות באור אחרון, יושב בחוף הלום רעש גלים, רושם רגעים ומברך על הזמן והמקום. אט אט הכול הופך זהב אנשים צללים. עוד רגע אחזור לשגרת יומי. שולח ברכה וזכרון ימי צבא לבני. ומהרהר בימים של שלוש זוגות עינים במראה....