בית קסוס

שיר שמלווה אותי כבר שנים, מעורר שאלות ונותן משמעות לדרך ולמסע                                   איתקה  מאת קונסטנטינוס קוואפיס (1933 – 1863) 

•  כי תצא לאיתקה בקש כי תארך דרכך מאד.שתהיה מלאה הרפתקאות, שופעת תגליות.ליסטריגונים, קיקלופים,פוסידון הזועם – אל תירא מהם:לעולם לא יקרו אלה בדרכךכל עוד מחשבותיך נעלות,כל עוד רגשות נשגביםמדריכים את נפשך ואת גופך.ליסטריגונים, קיקלופים,פוסידון הפראי – לא תפגוש בםאלא אם כן תישאם בקרבך,אלא אם כן רוחך היא שתקימם לפניך. בקש כי תארך דרכך מאד.מי ייתן ותתעורר אל בקרי קיץ רבים,ובשמחה רבה, בחדווה,תדרוך כף רגלך בנמלים אותם תפקוד לראשונה.מי ייתן ותחנה במחוזות המסחר הפיניקייםותרכוש את הטובים שבטובין,אם הפנינה, האלמוג, הענבר וההובנה, גם בשמים משכרים מכל המינים –בשמים משכרים ככל שתוכל לשאת.ומי ייתן ותפקוד ערים מצריות לרובותלמד, ותוסיף דעת מחכמיהם. ותהא איתקה לנגדך תמיד,להגיע לשם זה ייעודך.ועל הכל, אל תאוץ לך הדרך.ולוואי ותארך מאד, שנים הרבה,ותגיע אל אותו אי ואתה שבע ימים,עשיר ככל אשר אספת בדרכך,ובלי לצפות שאיתקה תעשירך עוד. איתקה העניקה לך את הטיול המופלא.אלמלא היא לא היית יוצא כלל למסע.אין בה עוד. והיה כי תגלה ערוות עניה, לא איתקה הוליכתך שולל.וכך, לאחר שתקנה חכמה ותעתיר ניסיון,אז תשכיל להבין משמעותן של איתקות אלה.