בית קסוס

סוכות זה זמן טוב למסע בעקבות אבותינו בדרך לכנען. לאמיתו של דבר חלום של מוניק  החזיר אותנו לסיני, אחרי ארבע שנות היעדרות.  בלי תכנון פשוט  צרוף מקרים. המלצה חמה של יוני מובילה  לאותו מפרץ.  הגענו עם מוברך הנהג שנולד בבאר שבע וחי באל עריש . הגענו לאל מאחאש –  בביר סוויר,  למקום של חמדן- חושות של שקט ספריה, ופשר השם - אל מחאש- מקום  המפגש  לדייגים ולרוחות.  במקום שקט ושלווה מזמינה, לבקתה מספר ( 3 ) הגענו ביום שישי עם זריחת ירח מלא של חודש תשרי.

•  למחרת היום גילינו שכנה לאלא' חנא בו עישא בת פאס שגדלה בהולנד ועושה מאסטר בנושא תהליכי חילון בירושלים. הזוי לחלוטין מוקפת חברים וסיפורים. עם הכרות  קצרה ערכנו טכס תה מרוקאי על נענע וברכה לחנא שצילמה. אני הוספתי תואר לשמה שח'רה יענו בעלת האוב וזיהתא  אהבה אמיתי של מוניק שם בריף חזרה  מוניק ושלחה אותי לחנא  בשמירה צמודה צפיתי בריף אלמוגים. איזה עולם מרהיב,  בצהרי אותו יום  הלכה בת פאז וחבריה,
•  אנחנו עברנו לבקתה (1 ) עם מרפסת. לילה תחת חופה של שמים זרועי כוכבים והחיים  בין גאות ושפל.למחרת לבקתה (2 ) הגיע זוג צעיר בזולה למדתי שזה שי הקצב בבני ברק ואמו במגדל העמק מפאז, וזרעתי חלום נסיעה  של בן ואם למחוזות הזכרונות.
• אנשים באים והולכים. כל בוקר עם אור ראשון טרם  זריחה, יצאתי לטייל  בעקבות..ביום הראשון הזיכרונות לבאואקי והדייג  המצרי , ביום השני צפונה בעקבות גברת עם זוג כלבים  מפרדס חנה כרכור וביום השלישי  היה זה צלם  שיצא חמוש במצלמה ללכוד את האור ואני בעקבותיו. הכוון דרומה ללגונה, השעה הכחולה  זו של פרידה ממלאכים ומלילה, בעבר השני עמד ירח בסיום המשמרת.את רגעי החסד של אותו בוקר ניתן לראות באדיבותו של אבינועם הצלם בברכת אור ואהבה.  וביום הרביעי להיפרד מהלגונה כל הימים אני בירושלים עם חבלים של חיים באר מהספריה של חמדן