בית קסוס

לולו חג שמח ומבורך שם מעבר לים. סופר את הימים עד לבואך. וכמו שהבטחתי הערב שם באילון פגשנו את אתי אנקרי בקונצרט של המיטב, בחיבה ובנועם פרסה את השירים לפנינו. ובקשתי לשמוע את אתי בקולה ומקולה עלו געגועים ואהבה.
ולסיום בקשנו הדרן לכבודך בת יקרה בקשנו:

שיר לבת-

קחי את החופש שביקשתי לעצמי
את הכנפיים לציפור שבנפשי
תקרתך שמיים לרגלייך אדמה
את תטבלי גופך במים כשייבש לך בנשמה

קחי את הדרך שבאה לקראתך
תראי איך היא עוברת ומשנה הליכתך
וכשאת אוהבת היי נאמנה
לקול שגוהה בך שגוהה בך

קחי את החופש שביקשתי לעצמי
את הכנפיים לציפור שבנפשי
ואם את הולכת לא תהיה זאת עזיבה
כל העולם הוא בית לציפור במעופה

לקחת את החופש ויודע אני היום, כי הלכת לא עזבת, כי כל העולם הוא בית לך בת יקרה ואוהבת, בואי בשלום אוהבים אותך.