בית קסוס

השנה שמחת תורה במושב גורן סוגרים מעגל. מושב גורן בית הורי סיפור של מקום וחיים שכל שבוע במהלך כל חיי הזוכרים חזרתי לקידוש חג ומועד. השנה שופץ בית הכנסת השני, כמו כל קהילה יש שתי בתי כנסיות לפחות להתפלל ובאחרים אלה שלא הולכים אליהם. ולבקשת אמי וצורכי הקהילה תרמנו התיבה בבית הכנסת השתפץ. לעילוי נשמת אבי שלמה קסוס ז"ל בן מסעודה ומשה  שהשלים הרבה מנינים זה המקום בו עליתי לתורה בחגיגת הבר מצוה שלי, את הפרשה שקרתי לא זוכר. אמי הזוכרת מוסיפה  כי גם ליאור בנינו חגג  שבת חתן  באותו בית כנסת ואני זכרתי רק פקיעיןלכבוד החג אשלים מנין,  אציב שם לוח הקדשה להזכיר ולשמר זכרון .ואולי גם בדברים  שאני כותב הם חלק מאותה עשייה.זכרון האדם מפתיע לאיזה מחוזות בוחר לקחת אותנו. כך החזיר אותי לבית הכנסת הראשון במושב גורן (לימים האותו מקום נבנה המועדון) .באותם ימים צריף ירוק שביום קייץ חם עלה באש. זוכר את כל האבות  של הכפר מנסים להציל ספרי תורה מאש אוכלת וזכרון מאותה מדורה עטוף ושמור בביתי  במעלות במגרה. מגילת אסתר על עץ חיים עטופה בד כחול,  עם חורים שחורים שניצלה מהאש והגניזה. ובחגיגות תורה בבית הספר מקום עבודתי לפעמים אני גואל את סיפורה לקראת חגיגת ספר התורה, ספור אב אוהב. המגיש לבנו רצונו ומשאלות. זה הזמן לומר שלום לבית הכנסת השלישי זה של ילדותי וברכת כוהנים של יום כיפור, שם נסדקה אמונתי ועלי לצלם הקיר למשמרת הסיפור. זו חוליה ראשונה של סיפורים מהגורן.