בית קסוס

בעיתון השבת במודעה קטנה ניכתב כי בשבוע הספר, במישכנות שאננים,  . חיים באר  ידבר על משורריםבאותו שבוע כך סתם בדרכי לעבודה, ברחוב הנביאים כמינהגי הקבוע בימי החול. נוסע והולך לעבודה בעקבות הנוסעים הקבועים מהקסטל בקו 157. דניאלה מהמיזנון ושומר ראשה החמוש באוזניות ושתי גברות מאמינות עם כובעים האחת ממישרד המישפטים במיגרש הרוסים והשניה ממישרד החינוך. כך מצאתי עצמי מהרהר בסיפורים המיתגלגלים ברחוב. אלה הקבועים ואלה המזדמנים, אלה שאני מכיר ואלה שעלי למצוא כך חשבתי בגדה הימנית של הרחוב הנביאים. רגע לפני הצומת בה ניצב ביקור חולים מתבונן בבית ובראשו מיגדל הפעמון הריק משכנו של העורב זה שלא שב,

 ומתחת באבן הראשה (האבן העליונה של הקשת ). כלואה היונה שחזרה.

 ובגדה השמאלית בחצר של ד"ר כגן חיפשתי את עץ האגס מחלונה של רחל הגוססת. יַד אָבִיב בַּקֶּשֶׁר הַזֶּה... אָדָם מֵקִיץ מִשֵּׁנָה וְרוֹאֶה: מוּל חַלּוֹנוֹ עֵץ אַגָּס מְלַבְלֵב. וּבִן-רֶגַע: הָהָר זֶה רָבַץ עַל הַלֵּב הִתְפּוֹרֵר וְאֵינוֹ. הֵן תָּבִין: לֹא יוּכַל הָאָדָם בְּאֶבְלוֹ הִתְעַקֵּשׁ עַל פִּרְחוֹ הָאֶחָד שֶׁכָּמַשׁ בִּנְשִׁיבַת הַסְּתָו הָאַכְזָר – אִם אָבִיב מְפַיְּסוֹ וּמַגִּישׁ לוֹ, חַיֵּךְ וְהַגֵּשׁ זֵר פְּרָחִים עֲנָקִי לְמוֹ חַלּוֹנוֹ מַמָּשׁ!

בהמשך הרחוב "בית תבור" שבנה קונרד שיק לימים הפך הבית משכן לחוקרי מדע האל. שם בפינת הרחוב , ניצבת המרפסת הריקה המחפשת סיפורים של אהבה כמו שירה של עגנון ואנשים אלה שיורדים ועולים אצל ד"ר טיכו להירפא , או מבקשי התשובה אצל הרב קוק זצ"ל. את עמיחי מצאתי שם עולה ועל גבו מיטה כמו צלב . בהמשך בתים נטושים מחפשי סיפור וחקר. מעבר לכביש חנה פה הקיסר וילהם השני בעלה של אוגוסטה הניבטת בהמשך ולכאן הגיע הרצל עם חלומו על מדינה ליהודים.

 ובמורד הרחוב למדתי כי אשת הקיסר זאודיתו בנתה ביתה אליו לא זכתה להגיע. והינה אני כבר מגיע לעבודה בקומה החמישית , שם מעבר לרחוב שבטי ישראל "בית מחניים" משכנם של אושיסקין ועגנון, הנציב העליון ואפילו מוזיאון לחקלאות כל אלה אינם והיום שם מישרד לחינוך של שרה חדשה. ממול ניצב בית חולים האיטלקי, שבפך משרדים ואני נכנס למשרד עולה לגג לברך מודה אני.