בית קסוס

לא שרתי בכיכר, לא הלכתי לטכס. זכרתי בבית. הדלקתי נר נשמה וזכרתי אותם. ראשון את ליאור שלא הכרתי רק גזיר העיתון בזחלם במילואים, חשף חיוך כובש וכותרת
"בן עשרים ואחת היה ליאור שלנו, כשיצא למלחמה ביום הכיפורים בשישה באוקטובר 1973. כמפקד מחלקת טנקים בגיזרה הצפונית של תעלת סואץ, ושם נפל בקרב. לזכרו האמיץ והיפה של ליאור לעילוי נשמתו הטהורה, מוקדש ספר שירים." נתן יהונתן שירים.
ואני נדרתי וקראתי לבני ליאור. אותה מלחמה ארורה לקחת את דני דגני בגולן חבר מהעמק מימי נהלל, ואת יהודה בן יעקב בסיני, מחר אפקוד את בית הוריו ובצפירה אומר את שמו של שחר קסוס בן משה והדסה ז"ל, שהתרסק עם 73 לוחמים באסון המסוקים שם בשאר ישוב .
לא שרתי בכיכר, לא הלכתי לטכס, רק הדלקתי נר נשמה וזכרתי.