בית קסוס

 

בארץ מכתשים  ממצד תמר למכתש הגדול, רגע לפני  במכתש קטן  איתן - הרב המוליך אומרתפילה. התמונות והמילים החלו להגיע . ראשון אבי הירושלמי שלנו . בתמונות מילים קישורים ושיר. "אנשים טובים, אני יודע, 413 תמונות זה קצת מוגזם, בעיקר כשיש עוד צלמים ועוד אין-ספור תמונות. אבל אתם הייתם שם ומבינים שגם הכמות הזאת לא מספיקה כדי להקיף את כל היופי שפגשנו.

פיצלה בין הקטעים בין נחל צפית ומעלה עלי   

למחרת ירדנו  במעלה ימין ועד עין יורקעם בואך מעלה פלמ"ח.

וחומי סיכם במראות  במזדמן ציפור מבט אחר  רשומון נוסף למסע קסום. והיום השני  פתח חלונות לנפש .  כל תמונה עולם  שלם  וסיכם חומי  "זה היה אחד הטיולים היפים ביותר בשביל עד כה."

 

  תפילת הדרך  למי שברך

כאן על ראשו של (מעלה) חצרה אשא תפילה ,שלא נדע רע .

ושלאורך כל הדרך תשמור לי על הברך.

שמור נא לי אלי על הפיקה שמור מנקע או מכה .

שמור אלי על המיניסקוס , שמור על הסחוס .

ושמור על הרצועה הצולבת ,כן , זאת שכואבת

עשה נא חסד עימדי התז סיכה  של  דאבל יו די  ( WD ).

הסר את כל החלודה עד לסוף הירידה .

 וכשאעלה במעלה עלי שמע אלי שמע קולי

עושה ניסים ונפלאות חזק את המפרק ,חזק את הרצועות

שמור על הסחוס המפרקי ועל עצם השוקית שמור אלי מן הבלייה

שמור עד קצה העלייה זה מה שיש כשהשביל מתעקש לעבור לו דווקא בתוך המכתש.

ולפני מעלה עלי הביאה את תמי לאגי שביל את אלתרמן  באמצע המישור  

מסביב האפילו מישור ורקיע 
והאיש ההולך מן הדרך נטה 
ועל אבן ישב והרגיע 
ואת שם המקום לא ידע 
וסביב האפילו מישור ורקיע 
והדרך הוסיפה לרוץ לבדה. 

 ביום השני בשביל רחוץ גשם, יצחק פרש את הסיפור "ממעלה עקרבים – מעלה הקרחות של אפריים סידון: לא יודע למה זה בא אבל זה בא. מעלה הקרחות – קרחת יער

קרחת יער – יער הכרמל כמובן. יער הכרמל – "הכרמל האי נראה" של זלדה.

זלדה זה צבא וצבא וזלדה זו מלחמת יום הכיפורים בה ביליתי בזלדה.

אבל מלחמת יום הכיפורים היא דבר רע אז נעבור למלחמה אחרת – מלחמת השחרור.

מלחמת השחרור – שחרור אילת אליה אנו צועדים.

שחרור אילת – חגיגות אילת.

חגיגות אילת – חגיגת חמש שנים לשחרור אילת שאולי הייתה חגיגת השחרור האחרונה.

 

 הטבח במעלה עקרבים 1954 ב17 במרץ נרצחו 11 נוסעים . לכבוד הימים הקשים כתבו  אורלנד וזעירא שיר שמח .. " אם גם ראשנו שח ועצב סובבנו – הבה ונתלקח מן השמחה שבנו". 

ולסיום מהדהד בתוכי סיפורה של חביבה רייך והמנון הפלמח בסיפורו של יריב . על  פלוגה ג, שפרצה את השביל 1944 ונתנה לו את שמו מעלה פלמ"ח או נקאב אל יהוד

כמו מנה אחרונה רעננה ומפתיעה הגיעו תמונותיו של אחי בעידודה של נורית 

ולי נשאר לברך שהחיינו...