בית קסוס

הגר בתרגיל במסגרת לימודיה, העמידה שאלה מקורית. מה ולמה אנחנו בוחרים להציג, איזה יצירות אמנות מציבים במרחב המרכזי הפתוח, חדר האורחים ובחדר העבודה. שאלות אלה חיברו אותי לבחירה הלא מודעת. חלק מתעודת זהות .

בחדר האורחים  בחרתי להציג את ציור השמן של חמי ליאון  גיניו,  שצייר ממרפסת ביתו  בראבט מרוקו, לשם הגיעו בעקבות מלחמת העולם השניה. הציור היה ראשון על קיר הבית במעלות בקיר המזרח. לימים  בעזרת צילומים  והציור, מצאתי את הבית בנסיעתי הראשונה למרוקו ואת המרפסת ממנה צייר את ציור.

בחדר העבודה  מוצג הדפס, דיוקן של סבא של  מוניק, פריץ לבית גינסבורג. סוחר ביהלומים חברו של  הצייר הרמן שטרוק אשר הזמין ממנו את דיוקנו. הדפסי הדיוקן, חולקו בין בני המשפחה.  אחד מהם הגיע בשנת 1933 לכפר ידידיה עם קרובת משפחה ללוטה דוידוב.

לימים הורישה לנו לוטה  דוידוב  את הציור והסיפור. הצבתי אותו בחדר העבודה, מאחר וכל משפחה היא סיפור שאינו נגמר ועלינו להשלים  את המלאכה.