בית קסוס

השבוע בסימן זיכרון השואה וחזרה לשגרת השבוע ועבודה המחברת מעלות לירושלים.
מזג האוויר מסרב לשמוע על שגרה. ביד ושם עצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון,במרכזו האדם בצל המוות . באופרה שרו את " צחוק של עכברוש "
ובאוהל הקרקס בתל אביב, שיחקו את "אדם בן כלב". ברכבת דרומה (כמה סמלי) ראיתי את אמיר ג. מ"השואה שלנו", ברדיו ממצעד החיים שם בפולין, שמעתי קולה של נערה מקזבלנקה.
ואולי רק בכוח האמנות, מעבר למידע מילים וטכסים היכולת להעביר "בור שחור" של המאה העשרים. את כאב הזיכרון ואת שרשרת הזוכרים.
ובשעה של קדם זריחה שמעתי את חזון העצמות היבשות איזו נבואה איזו תקוה.
ולסיום ניגנו האדזו של אלבינוני . לי נישאר לכתוב ולברך