בית קסוס

הם עטו והיכו בחמת טירוף בכל איבריו.

לא בידיים היכו, עם מקלות הם היכו.

לא סתם מקלות. כאלו גדולים ועבים כמו כת של טורייה.

כן אלו היו כתות גדולות וגם עבות וארכות.

הם הניפו אותן שוב ושוב על גופו המצונף בפינה

מתגלגל מצד לצד מנסה להמעיט בחשיפת גופו, ראשו, פניו

כך זה נמשך אולי דקה, אולי פחות שהייתה ארוכה וקשה

עד שהוא שלף אקדח,

החבורה כמו על פי אות סבה לאחור ופרצה בריצה ליציאה

ומשם למכונית בשעטה  בלתי נשלטת פרצה לכביש

ומשאירה אחריה פצוע פגוע.

הלה קם על רגליו, שם ידו על פניו שוטטי דם וניגש לשירותים

טיפות דם ליוו את מסלולו וכשחזר הוסיף מסלול מקביל שטפטף

ללא הפסק. אך לא איבד זמן יקר, הוא יצא מבעד לדלת השבורה

התניע מכוניתו ודלק אחרי שאר בני הזונות .

המום ונרגש עמדתי משתאה מול האירוע והמראה שנותר במקום.

מישהו צעק – תתקשרו למשטרה. הוצאתי את הנייד והתקשרתי 100

התחלתי לגמגם היכן אני ומה קרה, ומיד אורן הביא את מספר הרכב

אך לא הייתי חד ומדויק ולידי עמד צעיר נמרץ ובקיא בפרטים.

נתתי לא את המכשיר שלי והוא חזר ומסר את כל הידוע לו בשפה

משטרתית משהו.

מאוחר יותר התקשרו אלי מן המשטרה ורצו לברר עוד פרטים.

הסברתי שבעצם לא אני דברתי איתם אלא מישהו שנתתי לו את הנייד שלי.

הם אמרו שאין להם את המספר של אותו מתנדב משטרתי (כך מסתבר)

ואולי אני יכול לעזור... השיחה נותקה.

יותר מאוחר  לעת ערב מאוחרת יצרו עימי קשר בשנית.

ניסו לברר, כמה הם היו, מה חזותם, מה הם לבשו ובעיקר איך נראה הקורבן.

ניסיתי להעלות שוב את תמונת האימים של אותו רגע אחר צהריים בו אנו מתרגעים על כוס קפה ומתיקה. הכול היה כל כך פתאומי ולא צפוי. רק בסרטים רואים כאלו ואני לא ידעתי למה להתייחס.

נכון ששמעתי קול נפץ של זכוכית ומכיוון שהיינו בבית קפה, הנחתי שנפל מגש מלא כוסות וקול השבר היה מתמשך. אז סבתי אל כוון המפץ וראיתי הכול ביחד. דלת הזכוכית מנופצת ושברים נושרים ממנה, במקביל חבורת שחורים פורצת למקום עם אלות או נבוטים זקורים מעלה ועטה על שחור שהקדים אותם (מסתבר) וניסה למצוא מחסה מאחורי הדלפק. וכאן הם מניפים וחובטים מניפים ומכים מניפים וצועקים (לא הבנתי אף מילה, אפילו לא זיהיתי שפה) שוב ושוב ואז הוא שולף אקדח והם בורחים כמו משריפה.

כל הפרטים נמחקו מראשי. לא הייתי מסוגל לתאר עניינית איך הם נראו, מה הם צעקו וכמה זמן נמשך האירוע. זכור לי שהם היו גדולים אך לא כולם. היו שנראו גברים קטנים למדי, אך הקורבן שראיתי אותו מתהלך במקום לאחר בריחת הכנופיה נראה גדול ובריון. בכל זאת משהו עבר לי בראש לגבי תדמיתם. אמרתי לשוטר – הם נראו דומים זה לה בפניהם... עד כמה שיכולתי להבחין...

למחרת יצרו עימי קשר ממחלק הסמים של נפת מרכז.

החוקר ביקש שאוסיף לו רק עוד פרט אחד. אך לפני כן אמר שעלי לתת תשובה מהירה, ללא מחשבה. 

ובכן,מה הם נעלו ?         לא יודע למה, אבל הצטיירו לי מגפונים שחורים.

תודה . זה מה שציפיתי!

למה? מה זה חשוב?

מסתבר שזו חבורה של אחים (אחים בדם – תרתי משמע אמרתי לעצמי) ובני דודים כולל ההוא שחטף מכות ועל פי ההערה שלך – אמר החוקר - שהם נראו דומים זה לזה עלינו עליהם.

וואו... הייתי המום, ומה הקשר למגפונים?  החוקר הודה לי וביקש לא לדבר על עניין המגפונים. נשארתי סקרן וחצי תאוותי בידי.