בית קסוס

ספר מעורר השראה בקשר הבין דורי, " יום אחד אמרתי לסבתא: "את יודעת מה משותף לילדים וזקנים? שאלה וגם אלה זקוקים למשפחה ופנויים להינות ממנה." התכוונתי אליך ואליי, נכדי, וסבתא אמרה שאני צריך לכתוב. אז אני כותב לפעמים וביום מן הימים אולי תקרא את זה, עדות מעט על מה שהיינו זה לזה בעת שהיית ילד ואני זקן"...

מעגל החיים של הסב משורטט בספר, והוא משיק למעגל החיים של הנכד. הסב רואה את נכדו שאינו יודע ללכת מונח לבדו בצד בפעוטון, ונזכר בבית התינוקות המשותף בקיבוץ, שבו שכבו בדממה כי "למדנו במהרה שאין מי שישמע אותנו" (עמ' 25). מקרים פרטיים כאלה מעידים על הכלל: "בינך לביני מתגלגל האדם: רק אתמול היית תינוק וכבר אתה ילד, כהרף עין תהיה לנער, ובמהרה לגבר, לאדם מבוגר. אחר כך תהיה זקן, כמוני, והזיקנה, תגלה, איננה חולפת, אלא רק מחריפה. אבל בזכותך, נכדי, אני נהנה ממנה" (עמ' 81)

כתבו  עוד בעיתון  הספר הסיפור  הידיעה בעיתון עוררה בי צורך לקרוא

""על קו פרשת - המים של חיי אני שוכח מה שלמדתי מהורי ומתחיל ללמוד מילדי עכשיו אנחנו משלימים זה את זה אני מספק מידע על העבר הם על העתיד רק ההווה חידה נשאר " מוקדש לילדינו החכמים ונכדינו המדהימים בברכת חג אורים  התשע"א שמח לאורות שבחיינו ליאור, והילה

וכוח של מילים בשיח בין סבא לנכד  מעורר מחשבות והשראה "נכון שהדרך שובשת, סבא. "נכון אני אומר" ומביט בך מופתע . "כי היא מלאה מהמורות , אתה מסביר " בגילך מופיעות מילים חדשות בצורה מסתורית וכל מילה חדשה פותחת חלון לעולם חדש ומסעיר. אוצר מילים שילד רוכש בגיל זה משפיע עליו ומעצב אותו לא פחות מהתנסות החושים .....ואני חושב על נכדי והמילים שהם מביאים אלה מהסיפורים מהתורה והסידור

 " עוד אינך זקוק לעבר כדי לדעת מי אתה, כמו בגן עדן אתה מתהלך ערום, אבל ממש לפחות בביתנו עוד לט טעמת מעץ הדעת...כשתבחין בזמן , אות הוא לך כי גורשת מהגן"