בית קסוס

 מוזר שלא כתבתי דבר על השבר ותיקון שלי - שלנו במעלות . איך נפרדתי מהבית ברחוב האיריס ראיתי שם נעקרו הקסוסים מהשורש. בבית השני .1.10.2010 נקבעה מזוזה, בבית השני שאני קוראו בית כנסת, לבוחר את המצוות. שם מצאתי עצמי מספר איך זכינו בשבר ותיקון התערוכה, וכך מביא חברים ומספר על זה המסע. בקטלוג  התערוכה: כתבו  

"הזורעים בדמעה – ברינה יקצורו", אמר משורר תהילים וכך ביטא את הדיאלוג בין שבר לתיקון במחשבה היהודית.שבר ותיקון, נושא התחרות על פרס עדי, פגש אמנים היוצרים במגוון רחב של טכניקות. ולתערוכה צרפנו את " השעיר לעזאזאל"  של ליאורה וייז  , ואנדי  ארונוביץ שפגשתי בסדנת ההדפס בירושלים  . את המיצב של זק וזאנו "שכוח זכור שכוח פתוח סגור פתוח"

לאה גולדברג / שלושה עמדו 
שלושה עמדו מול שבריו של שלם - 
חכם, שוטה וחולם.
אמר החכם:
הן בדרך ישר אני בא - 
מעולם לא רוחם אל עולם לא נוחם
וידע לבי מה ניבא.
אמר השוטה:
השלם עומד על כנו.
רק נדמה לי שהוא נשבר.
רק משום שאני שוטה
לא אוכל לתקנו.
ובכה החולם ביודעו:
הלא שבר עם שבר
לא יחובר.
וכל שבר היה בידו
לשלם - 
וחזר ונשבר.

עמיחי מתאר היכן באמת מונח התיקון

´אנשים משתמשים זה בזה

כמרפא לכאבם. אחד  את השני

שמים על הפצעים הקיומיים שלהם,

על עין, על ערוה, על הפה על היד הפתוחה.

תופסים זה את זה ולא רוצים להניח.

 יהודה עמיחי , "שיר אהבה"

תמונותיו של חומי מספרות על הנס  השבר והתיקון . בפתיחה המחודשת של המרכז והתערוכה