בית קסוס

 
השבוע בנס ציונה הלכנו שוב לכתה א' בעקבות נריה 
 
התחלות ,בוקר יום ראשון ללימודים מגיע בהפתעה עם ספרים וברכות .נריה  הולך לכתה א' נרגש  מוכן ובבוקר עולה שאלה לתת עוגיה  לאח מיכאל מצווה או עשה  חסד .
שואל את איתמר ההולך לכתה ג' מי האות האהובה עליו. הרהר וחשב ולבסוף ענה שלום אותיות אני אוהב . א.ר.ג. וטעם אות ראשונה ואחרונה  של שמי וג' זו הכתה אליה אני עולה. וכך ארבעתנו נסענו  לבית הספר המנהלת בבית ספר רעות,  קדמה  אותנו  הלמות תופים ושירה . ובני חתם לבנות ביתו בזו נס ציונה
ולי נשאר לברך
 
ובדרך שמעתי את כול עוד..

איך עוד שנה פה נפתחת
כמו כל שנה, בסתיו,
איך בן הולך לו לבד
ואב בעקבותיו                                  

גבר רואה בחשאי
איך בנו נכנס לכיתה
גבר עומד כמו ילד שנשאר בחוץ
וכבר שרים שם בפנים
שיר של שנה חדשה
הו איך הכל מתחיל פה שוב מהתחלה -

שוב הם שרים על הגשם
שוב הם שרים על סתיו
ועל הלוח עולות שוב אותיות הכתב

(א.ב.ג.ד.ה.ו.ז.ח.ט.י.כ.ל.מ.נ.ס.ע.פ.צ.ק.ר.ש.ת.)

גבר באמצע הבוקר 

גבר בלב חייו
על יד גדר של בית ספר לבדו ניצב
והוא זוכר שאביו
פעם הלך אחריו
הוא מנסה לשמוע את קול צעדיו                          
אך הילדים עוד שרים
שיר על יורה וחצב,
וגם שפתיו של גבר לוחשות עכשיו:
גם אם אלך בגיא צלמוות
הן לא אירא,
גם אם אפול פתאום
יאמר לבי שירה 

כל עוד עולה הבוקר
כל עוד נכתב הלוח
כל עוד הולך לו בן
ואב בעקבותיו
כל עוד שרים הילדים
על שנה חדשה
כל עוד מתחיל פה שוב מהתחלה

כל עוד הים מתעורר
כל עוד הרוח עולה
כל עוד על שחור הלוח
תתנוסס מילה