בית קסוס

 התעוררתי לשעה שלי לראות מצב האש, להזין אותה בעצים וסיפורים. להרהר. בנכדים שלא הגיעו הסופה הפחידה את הוריהם. מתחיל להיפרד מהבית וקסמיו . ומרחף בן העולמות בעקבות " אדמונית מאוהבת" ספר על תרבות סין  הרחוקה. על תפקידם של משוררים ורגשות הנוגעים בכולנו. יום שישי שהמשכו בבית העלמין  בנהריה .
 
 "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד " (ירמיהו ל"א) בעקבות מייסדים ומגינים – סיור בחלקת הראשונים ובחלקת לוחמי תש"ח  בבית העלמין נהריה  
..."הכבוד הגדול ביותר שאפשר להעניק לכל המתים הרבים ... הוא לעמוד מולם ולנסות לזכור אותם, את פניהם, את גופם, את כאבם האחרון, את בגידת החיים, את תעלומת הכבוד, את הפגז או המוקש, את כלילת השמים, את המילים הארוגות להפליא שאומרים לפעמים בשמם, לשווא." (יורם קניוק).
 

1. "העמדה" – בדרום מערב  נהריה המושבה הוקמה בימי המאורעות  המבנה עם אשנבי הירי בגג הוקם כעמדת מגן 1936 ובית הטהרה היום יד מרים. הפתיחה לסיפורים  בלוח זכרון לסיפורה של מעפילה,  רחל טיבר שלא הגיעה לנהריה עם "החנה סנש ". פה מתחיל המסע בחיים ובמתים.
2.  

 עמדה – היא גם דעה סוג של בחירה. למסלול מקרי, קשורה בידע  כזה הסיור שלי, לגילוי נאות ואולי כדברי החברה קדישא כל שיאמר כאן באהבה לסיפור נהריה ואנשיה. לסיפור הגעתי ביד המקרה עבודת מ.א. ופרנסה הביאו אותי לבית הספר בגין נהריה על אדמות עין שרה 2000 לימודים והנושא "בדרך אחרת  מבית הספר למוזיאון ובחזרה" כך פגשתי את בית ליברמן  סיפורי נהריה וסיפור עברון את רואי וחבריו   והצטרפתי לקבוצת קשת מדריכים כך מצאתי עצמי  מדריך ומחבר  בין בית ליברמן לבין בית החיים.