בית קסוס

 היום התחיל בנס ציונה, מחכה שהנכדים יתעוררו. ומהרהר בערב שיתחיל במעגן מיכאל, בירח מלא של טו באב, ב"דרך לקסריה" בשביל ישראל כמו שיר בתפילה "אלי אלי שלא יגמר לעולם" עם כל החושים נתפסת הדרך לקסריה  המישוש - של החול והמים, הראיה -  של חול הים וברק השמים,השמיעה - של רשרוש של המים, ובחוש הריח  -  זה של המים. ..והטעם עו יגיע
הדרך ממעגן מיכאל עד קסריה כך סיפרתי לנכדים בנס ציונה. ובשעת ערב רגע לפני השקיעה התחלנו צועדים לחוף הים . שהיה מלא פליטי השבוע וחום היום ומקבלים את השבת, נמצאנו מדלגים על נחלי ביוב שמצאו משכן בים. וכך  חולפים על פני מאהלי משפחות, חוזרים לזיסאר אזרקה חוצים את נחל תננים ובהולכנו מפתיע ירח לזרוח בכתום ולהאיר להולכים לקסריה דרך.
לאמת המים של קסריה  הגענו בלי סיפור או תרועה. בתמונות של חומי ויודית   מצאתי מראות ורגעים אבודים ומראות שלא ראיתי.
בסיומו של ערב לא חשתי בטוב ולא נפרדתי מחברי לשביל ולדרך לומר תודה