בית קסוס

ברכות לכל החגיגות שהלוח העברי מזמן, בטבע ובמושבות האדם. הגינה ברחוב האיריס במעלות פרחה, לבשה חג כלניות ועץ השקד פורחים. והשבוע נחגוג יום הולדת לנהריה בת ה74. חגיגה לדמורטיה יום הולדת לכנסת ואופיר מתחתן. גםאנחנו ההולכים נחגוג טו בשבט בשביל ישראל. תמיד התנהל ויכוח בין "בית שמאי והילל" מתי חוגגים ומי קובע

מועד והזמן שלנ

עיתון לא הגיע וחפשתי חדשות ברשת. במדור התרבות והספרות ומצאתי את סוגיית המועד והחג "בפרשת "בוא" איך הזמן כמהלך אובייקטיווי של המציאות והופך הכל לסובייקטיווי. האסטרונומיה יכולה לקבוע את שנת החמה, אך את קביעת מועדי ישראל יקבעו עדים - אנשים, שיבואו להעיד על ראיית חידוש הלבנה.

קידוש החודש נהפך למכשיר פוליטי רב עוצמה בידי מנהיגות ישראל, שהחזיקה בידיה את המפתח לקביעת לוח השנה. מלחמות יהודים מוטטו את היישוב הישראלי כליל. במאבק בין המרכז העובר לבבל .

בעקבות סיפור זה נוכל להבין את עניינו של קידוש החודש הנתון בידי ישראל. "החודש הזה לכם" הוא המפתח לקביעת המועדים. "מועד" בלשון אחר הוא "מפגש". רגע לפני יציאת מצרים מבקש ה' ללמד את ישראל את סוד המפגש. אך בשונה ממלאכי שרת הקבועים במלאכתם, נותנת התורה לישראל את האחריות לקביעת המועד של המפגש: "אשר תקבעו אתם". חג הפסח הוא המועד הראשון. כבר בשבתם במצרים, לפני יציאתם ממנה, נצטוו ישראל להתכנס בבתיהם ולחוג את המועד הזה. כהקדמה למועד באה בשורת "החודש הזה לכם" והעבירה את כובד האחריות מגורל שמימי לאחריות אנושית ולאומית. מאז ועד היום אנו מציינים את הלוח העברי, נבדל ושונה מן הלוח השמשי. הוא משמש מרכיב לזהות יהודית של עם עתיק המחזיק בידיו את האורלוגין".
.