בית קסוס

 באדיבות אבי הצילום והפיוט' הקומפוט והחברים והמילים הנכונות 

"השלום לכם אנשים,

 ריחות אביב כבר נישאים מכל פינה

וגם צלילי זמירות "דיינו" ו"מה נשתנה"

הכל ירוק ושפע של פריחה כאן מסביב,

 בוקר באילת בסופו של שביל ישראל , חווית הליכה  בארבע שנים של הליכה  הובילו  לחגיגת סיום.

חומי שולח: "לכל מכובדי השבילאים שלום,  בשישבת 24 ו- 25 פברואר נלך בקטעים 41 ו-42  מפארק תמנע לבאר אורה (כ-13 ק"מ)  ומבאר אורה לקניון שחורת (כ-15 ק"מ)  נסיעה לאילת – לבי"ס שדה,ליד חוף אלמוג, ביום חמישי 23/02/2011 , כל רכב בזמנו החופשי. לינה -שני לילות בבי"ס שדה באילת , חוף אלמוג 

 והמשך  בתמונות מספרות ומזכירות מראות ורגעים בשביל .ראשון חומי בתיעוד הנופים בעיקר והתנצלות, התמונות אינן יכולות להכיל את כל היופי שראינו.לינק לתמונות:קטע 41 מתמנע לבאר אורה - htקטע 42 מבאר אורה לקניון שחורת- 

 אבי המשיך אחריו במשלוח תמונותיו  

ויודית המחפשת את האדם בשביל תציג את הקושי וההתגברות

וערן שולח את תמונתיו רשומון נוסף

 
איתן גבע  כתב ופייט מול נוף מרהיב. אני מביא דברים בשם אומרם, אמרתי הללויה ומודה אני ....
שביל ישראל - מסע בין חוויה מתקנת לחוויה מכוננת .התחלה של סיכום

 
"עוד לא ניטל קסמה,אהבה ישנה,אל הדרך, אל הארץ .בוסתנים נחבאים מעין -צהוב מדבר, תכול המים,עדרים בשמיים.ויש עוד שביל אחד שלא ידעתיש עוד שביל אחדובו יש את סוד אחוות הלבבות" ( חמי רודנר )
 אני מוצא את השורות האלו מבטאות היטב את רוח הדברים .אני שמח לחלוק איתך את החוויה .כל טוב ולהתראות בהמשך
כשאני חושב על היציאה אל המסע בשביל ,וההליכה בשביל , מהי החוויה עבורי  ?
עולים לפני שני דברים :
הדבר הראשון   הוא התיקון .  השביל כחוויה מתקנת .אם כך מהו הדבר שדורש תיקון  ?
רשמתי לפני כמה תיקונים :
 
תיקון הזמן  העיתוי .  כדאי ונכון ללכת בחורף . בין הגשמים .
לראות איך הכל משתנה מחום  לירוק , לתפוס את חגיגות הפריחה של הנרקיסים ,הכלניות  והרקפות !

בגמליה שם במרכז ספיר לפני היציאה  לשביל ישראל. מרגיש כמו  לפני עליה להר סיני ,מבצע או יעד לכיבוש . נמצא מעבר לנקודת אל חזור . מוצא מפלט במילים, מחפש הגנה. מצאתי את רוב  התאורים ההזהרות והסכנות. לקטע הבא עלינו לטובה ונישאר רק לברך .

מחר הקניונים השתים ברק וורדית מחכים...

עשיתי זאת, עלינו בברק,  ירדנו  בורדית מוכנים לקבלת שבת 

פייטן השביל  הקדיש את הפיוט לעילוי נשמתה של אימו וגייס  שירתו של מיקי גבריאלו באמא אדמה ממחמוד דרוויש. לקח את אומי. והמשך  mother pink floyd   a

ולסיום הביא את הידיש מאמא  !

למחרת הקטע ללא שם, פשוט עוד קטע בשביל בואך אילת.  בדרך  מואה על דרך בשמים. נדב הפייטן הציג את סיפורה של התיישבות מופלאה בערבה סביב מרכז ספיר, חקלאות משגשגת . והמתעדים אבי היה ראשון לשלוח תמונותיו . 

 ברצועה מהחיים - הסרט על שביל ישראל קדימון לסרט "רואים ארץ אחרת" שודר בערוץ הראשון בנובמבר 2011. בימאי - אורי גולדשטיין. מסע דרמטי אל ראשם של חמישה מטיילים שעשו את שביל ישראל ברגל. 

 

 פתיחה נהדרת לעונה הרביעית בשביל ישראל.  מלקט שמות מקומות ושורות שנגעו למשמרת. יום שישי החל הזריחה נהדרת  והליכה בסנפיר הגדול, מחווה לקרבולת.  אחרי הליכה קצרה סרט בחי רימון על המכתש סיפורו ומראותיו. והמשך על הטיילת הליכה ל"גמל", ואת השבת מקבלים  במלון "בראשית" שם שילוב של מיקום מדהים אדריכלות מכבדת  אמנות אבי בזווית הירושלמית  הביא הוד הזמן והמקום  

 1. יום ראשון באלסקה,הגענו לאנקורג׳ באכסניה נחמדה אחרי ארוחת בוקר של פנקיק . 
 

 בחרתי לסכם בדברים שכתבה חברה לקבוצה  אדל שפירא 

 " למה מרוקו, יא מאמא ? כי בנפשנו   כיסופים  לאחות הסטוריה מתפוררת. לנשק קברי צדיקים, בעוד רוחות הזמן מנשבות  ועונות חולפות שדות פרחים מרהיבים, מבטיחים שלוה פסטורלית, בין קסבות בוערות באש הזמן. ואנו מחפשים,  קרעי משמעות בערים שטופות קסם ושווקים זועקים בצבעי חיים.בין הרים  וכפרים ועומק מדבר ציה מרגשת בנוף בברי כחול,צהוב וזהב. ובסוף המסע , מלאים ושבעים חוויה, עדיין עלינו לתת את הדין ולזכור לאן מועדות פנינו בסופו של דבר "מהרהר בזה הטיול  שומע צלילי קזבלנה בקפה ריק As time goes by    

קַזַבְּלַנְקָה. רַבּאט. מֶקְנֶס. פֶס. אֶרְפוּד. מֶרְזוּגָה. טוֹדְרָה. דאדֶס.  וארזאזאת. זַגוֹרָה. אַיית בֶּן חַדוּ. טִיזִי ן' טִישְקָה. . אֶסאווירָה. . אִימְלִיל. מַראקֶש. אל-זַ'דידָה.

טעם נוסף תמצאו  מרוקו : יומן מסע של דן צלקה  

השורות של ורד מוסנזון, מחזירות אותי למחוזות הנסיך הקטן – שם בארפוד 

" בכל אחד מאיתנו

מצוי נסיך קטן, נסיך חבוי

עם כבשה ושושנה שלא עונה על שאלות.

כי בדיבור מקור לאי הבנה

בכל אדם חבוי עמוק